לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי יושב מול חשבון הבנק ומהסס לאשר העברה לספק שלנו, הוא עשה את העבודה שהיה אמור וסיפק אותה, אבל עדיין משהו בבטן הרגיש לי לא נכון. בגלל שאף פעם לא שמתי לב קודם לכן לתחושה הזו, בטח לא בצורה כל כך ברורה, החלטתי להמשיך לחקור ולגלות מה נמצא שם מתחת לפני השטח.
ניסיתי לבדוק האם אני חווה את אותה התחושה גם בתשלום לספקים אחרים, כלומר שעצם הצורך לשלם מעורר אי נוחות, ולא, התופעה הזאת חזרה רק עם אותו הספק הספציפי.
נזכרתי פעם באחד הלקוחות שלנו שהיה חותם על הצ'קים "באהבה", דבר שהיה נתפס בעיניי כ"ניו-אייג'י" ותו לא, אבל פתאום התחלתי להבין את הקטע של לשלם באהבה, דווקא מתוך החוויה של לשלם בחוסר נוחות.
כשבחנתי את מערכת היחסים שלנו עם אותו ספק נוכחתי שבתקופה האחרונה אנחנו פחות מרוצים מאיכות העבודה שלו, ושמה שבאמת הפריע לי זה שבהזמנות האחרונות הוא עשה כמה טעויות די משמעויות ולא היה מוכן לקחת עליהן את האחריות. הוא ניסה לגלגל אלינו את האשמה, וזאת למרות שבעשר שנות פעילות, ועם אותם הקבצים שמהם הופקו המוצרים, טעויות כאלה אף פעם לא קרו לנו.
בהמשך שאלתי את עצמי למה אנחנו ממשיכים לעבוד עם הספק הזה אם אנחנו לא מרוצים ממנו, והבנתי שאנחנו נשארים איתו כי אין לנו אלטרנטיבה וכי למען האמת לא התפנינו אף פעם לחפש. כשחשבנו על מי אנחנו ועל כך שמהיום הראשון חתרנו לשמור על סטנדרט גבוה של איכות בכל דבר שאנחנו עושים, הבנו שאנחנו צריכים למצוא ספק אחר. אז התחלנו לחפש, שאלנו מסביב ויצאנו לבדוק כמה המלצות שקיבלנו. תוך זמן קצר מצאנו ספק חדש, שלא רק שלא עלה יותר, אלא שאף הציע לנו סטנדרט גבוה פי כמה (וגם יחסי אנוש מעולים).
בסוף, כשקיבלנו את המוצרים הם היו בדיוק כמו שדמיינו אותם, והספק החדש אפילו עזר לנו בכמה צמתים בדרך עם הצעות ממש חשובות שעזרו לנו להימנע מטעויות שהיו יכולות לקרות בתהליך.
והכל התחיל מתחושת בטן קטנה.
מאז, בכל פעם שאני יושב ומאשר בחשבון הבנק את התשלומים לספקים, אני מפנה תשומת לב מיוחדת לגוף שלי, ובמיוחד לבטן, ומקשיב לסימנים. האם בתוך תוכי אני לא מרוצה ממשהו במערכת היחסים עם הספק הזה? האם הגיע הזמן לדרוש ממנו יותר? או להחליף ספק?
לשמחתי היום גיליתי ששילמתי לכולם בשמחה! וגם זה סימן. מעניין שדווקא הכסף, שאמור להיות דבר אינסטרומנטלי (אבל למעשה הוא דבר מאוד אמוציונלי) עזר לי לגלות ברגע האמת מה תחושת הבטן שלי ביחס לספק המסוים, ואם יש שם משהו שצורם, שווה לעצור ולבדוק את זה.
ומאז אותה אפיזודה, אני תמיד מקפיד – לשלם באהבה.
הוספת תגובה